כאב I, כאיב

כְּאֵבI, כְּאֵיב, כֵּיב ch. sam(כאבto be heavy, to feel pain). Targ. Prov. 14:13.Part. כָּאֵב, כָּאֵיב, כָּיֵב. Targ. Job 14:22. Targ. Ps. 69:30; a. fr.Targ. Jer. 4:19 כֵּיבִין (ed. Lag. כָּיְיבָן).B. Kam.46b מאן דכאיב ליה כאיבאוכ׳ Ms. F. (v. Rabb. D. S. a. l. note, Ms. H. כיבא) he who feels sick, goes to the physician. Ib. 85b הוה כ׳ ליה מידי וסליק ואיתיבוכ׳ Ms. M. (ed. ואייתי) he had a sore and it was going away, and one put on a corrodent drug for him , v. חֲוַר. Gitt.68b כָּיֵיב; a. fr.B. Kam.35a כיבין, v. חִינְכֵי. Pa. כַּאֵיב, כַּיֵּיב to cause pain, wound, grieve. Lam. R. to II, 1 translating יעיב, ib.) איך כ׳וכ׳ how did the Lord wound , v. כֵּיבָא.